חשוב לדעת

איסור הלבנת הון​​

המושג הלבנת הון מתייחס לביצוען של פעולות בכסף או ברכוש שמקורם בפשיעה, במטרה להסוות או לטשטש את מקורותיהם, להטמיעם ברכוש חוקי ולהכין אותם לשימוש חוזר. מדובר בפעילות פיננסית בלתי חוקית, שעלולה לשרת ארגוני פשע, טרור ועבריינים, ולעודד אנשים מן היישוב לפעול בצורה מזיקה.  מדינות רבות וביניהן ישראל נאבקות בהלבנת ההון באמצעות חקיקה והטלת סנקציות. 

באוגוסט 2000 נחקק חוק איסור הלבנת הון בישראל. בינואר 2001 פורסם הצו לאיסור הלבנת הון אשר חל על התאגידים הבנקאיים, ובפברואר 2002 הוא נכנס לתוקף. על פי החוק, הלבנת הון נחשבת לעבירה פלילית, ומי שנוקט בה צפוי לעונשים שנקבעו בחוק.

חוק איסור הלבנת הון מחייב כל גוף שנותן שירותים פיננסיים לאמת פרטי זיהוי מהלקוח, ולדווח למאגר המידע שברשות לאיסור הלבנת הון, על עסקאות מסוימות. זאת במטרה להיאבק בניסיונות הלבנת הון דרך המערכת הפיננסית.

שיקים ללא כיסוי​

השיקים הינם אמצעי תשלום מקובל בשוק העסקי, ולעיתים השפעתם על המקבלים אותם יכולה להיות מכרעת.  ספר החוקים הישראלי מכיל חוקים וסעיפים שנועדו להגביר את הביטחון והאמינות של השיקים כאמצעי תשלום, להילחם בתופעה השלילית של שיקים ללא כיסוי, למגר אותה או לצמצמה ככל האפשר. 

זוהי מטרתו של חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 שבא להרתיע בעלי חשבון מביצוע משיכת שיקים ללא כיסוי ע"י הטלת סנקציות מנהליות. סעיף 1 לחוק קובע כי שיק ללא כיסוי הוא כזה שהוצג לפירעון במועד המתאים וסורב ע"י הבנק. זאת כתוצאה מכך שהיתרה בחשבון לא הייתה מספקת, או עקב חריגה ממסגרת אשראי או בגין כל הסכם רלוונטי אחר של הבנק עם הלקוח. 

על פי החוק, בעל חשבון בנק שבו סורבו 10 שיקים ומעלה בתוך 12 חודשים בתנאי שבין הסירוב הראשון לאחרון עברו 15 שיקים ויותר), יוכרז כלקוח מוגבל, ומידע זה יועבר לכל הבנקים.

סחירות בשקים והגבלת סחירות ​​

שיקים הם אמצעי תשלום סחיר, אלא אם כן מגבילים מראש את סחירותו. אם מושכים שיק מבלי להגביל את סחירותו, מי שקיבל אותו יכול להסב אותו לכל אדם אחר באמצעות חתימה על גב השיק.

במקרה כזה, תיאלצו לפרוע שיק גם אם לא קיבלתם את תמורת הסחורה או השירות  שעבורם שילמתם באמצעותו. לפיכך, מן הראוי להגביל את סחירות השיקים, ובכך למנוע את האפשרות (החוקית) להעבירו למוטב אחר. כדי להגביל סחירות שיק יש לנקוט בפעולות הבאות בעת כתיבתו ולהקפיד על ביצוען המלא: לשרטט בחלקו העליון קרוס – שני קווים מקבילים בצורה אופקית.

הקרוס מחייב את מקבל השיק להפקידו בחשבונו, ומונע את האפשרות לפדות אותו במזומן. כך ניתן יהיה לעלות על עקבותיו של המפקיד במקרה הצורך. לרשום בתוך הקרוס "למוטב בלבד" או "לא סחיר" – רישום זה מונע את העברת  השיק לידיים אחרות. מחיקת המילה "לפקודת" תוך השארת המילים "שלמו ל…" והוספת המילה "בלבד" אחרי שמו של המוטב. רישום כזה הופך את השיק לבלתי סחיר.​

צור קשר